הניו יורק טיימס חוגגים 20 שנה של DealBook פסגת אונליין של DealBook אחד על אחד עם אדם נוימן החזון של WeWork: ראשית, חללי עבודה
למשרדים. לאחר מכן, העולם כולו. אדם נוימן, מנ"כל WeWork, מתפטר לאור הלחץ ההודעה סימלה מפלה מהירה ומפתיעה
של אדם נוימן... לבסוף WeWork מונפקת לציבור ע"י SPAC השיחה מתחילה כאן. האורח הבא שלי הוא אדם ניומן,
המייסד והמנכ"ל לשעבר של WeWork היתה אחת החברות הפרטיות היקרות
והמבוקשות ביותר ב 2019 כשהגיע הזמן למכור את העסק לשוק הציבורי
בהערכה של 47 מיליארד דולר. הכל התמוטט המשקיעים דחו את מבנה ניהול החברה,
הפסדים ענקיים וניגודי עניינים בסופו של דבר נאלץ ניומן לפרוש
מהחברה שהיה שותף להקמתה. במה שהיה עזיבה דרמטית. נכתבו על זה ספרים נעשו סרטים תיעודיים אפל עושה על זה סדרה רק לפני שבועיים WeWork
הונפקה בבורסה של ניו יורק בהערכת שווי של כתשעה מיליארד דולר אדם מצטרף אלינו עכשיו, בראיון הראשון שלו מאז שפרש, לפני יותר שנתיים. תודה רבה שהגעת לכאן אדם. אנדרו, תודה לך על שהזמנת אותי. יש הרבה על מה לדבר. ישנן הרבה שאלות ושאלות ללא מענה. יש כמה אנשים שאתה מכיר,
שכועסים אפילו עד היום. ואני מקווה שבמהלך חצי השעה הקרובה או יותר
אנחנו יכולים לדבר על הכל, ואולי ואולי בכנות ככל שניתן,
להיכנס לכמה מהשיעורים שנלמדו בתהליך אני אגיד לך איפה אני רוצה להתחיל. אתה שתקת במהלך השנתיים האחרונות. הרבה אנשים חיפשו אותך וניסו לקבל את התשובות האלה. למה להתחיל לדבר עכשיו? אז קודם כל, אנדרו, תודה שאתה מארח אותי. ולפני כשנתיים, היית אדיב מספיק
כדי להזמין אותי לדבר באמצע באמצע, באמצע הכל נתת לי את ההזדמנות ואמרת שזו תהיה במה נהדרת ואני חייב לומר לך ואתה מכיר אותי, אני למעשה אוהב לדבר ולפני שנתיים כשפרשתי לקחתי רגע רק כדי להרהר ומהר מאוד היה ברור שכל מילה שהייתי אומר ושכל מה שהייתי עושה,
רק היה מושך אלי יותר תשומת לב ובגלל שתמיד החברה היתה במקום הראשון. קיבלתי החלטה מאוד מודעת - לא לדבר והנחתי שאדבר כש WeWork
תהיה שוב על קרקע מוצקה. לא ידעתי שזה ייקח שנתיים. כמובן, שאף אחד לא יכול היה
לצפות את הקורונה, שהיתה מאוד קשה להרבה אנשים. אז חיכיתי.
לפני שבועיים WeWork הונפקה לציבור. אז אנחנו כאן היום. אז בוא נדבר על השנתיים האחרונות. ובמידה על כך שחשבת ארוכות,
אני מתאר לעצמי על מה השתבש. במהלך כל התקופה הזו אם יכולת לעשות את הכל שוב מחדש והעובדה היא שלחברה יש הצלחה מסוימת כעת, אבל למעשה עם הערכת שווי שונה בתכלית. ועם הרבה פחות עובדים,
מאשר שהיו שם אז. כן מה, מה המחשבה? האם היה שיעור בשבילך בכל זה? אז, היה לי הרבה זמן לחשוב והיו הרבה שיעורים וחרטות מרובות. אבל אני חושב, ואתה נגעת בזה עם העובדים. אני חושב שהחרטה הכי גדולה שלי כשעובד מצטרף לחברה
הם מצטרפים אליה כדי להצטרף למשימה. הם מצטרפים כדי ללכת בכיוון,
בדרך שנקבעה על ידי מנהיגות. ובמקרה הזה היא נקבעה על ידי
ועל ידי צוות ההנהלה והרבה מהם עשו זאת מהסיבות הנכונות ועובדים בוחרים לצאת למשימה והם באים בלב שלם. ואני חושב שרוב העובדים שאיתנו
באמת היו שם בלב שלם ואז פתאום יש שינוי בכיוון שהם לא שלטו בו
והם מאבדים את מקום עבודתם בגלל משהו שהם לא עשו. לא צפיתי את זה.
לא רציתי את זה. אני חש חרטה עצומה על כך. למרות שזה קרה אחרי שפרשתי. וזה קרה כי החברה אומרת לשנות כיוונים. זה היה, היינו בחברה מכוונת צמיחה והכנסות וההחלטה הייתה להפוך אותה לרווחית ולצורך כך היית צריך הרבה פחות עובדים בשביל זה. אני מתחרט על כל אדם
שנאלץ לעבור את זה. זו לא היה הכוונה שלי.
זה לשם כך הם הצטרפו. מה אתה אומר לכל העובדים?
ואנחנו מדברים על אלפי עובדים. שאיבדו את עבודתם.
שהאופציות שלהם למעשה הפכו לחסרות ערך. באותה הערכת שווי של 47 מיליארד דולר. המביטים בך ואומרים
שלא רק שכל זה קרה במשמרת שלך כשבעצם הלכת משם עם יותר ממיליארד דולר. אז קודם כל אנדרו, אני מבין.
אני מבין שזו ההרגשה ומבין שזו התפישה. כפי שאמרתי, לא דיברתי במשך שנתיים.
אז לא הייתה לי הזדמנות להגיד שום דבר. אם אני יכול רק לתת לזה קצת הקשר. אז למעשה יש שלוש קבוצות של עובדים
העובדים המקוריים שהתחילו איתי את WeWork. למעשה כשההנפקה התרחשה,
מאה וחמישים מהם חגגו איתי ועם מיגל. עשינו לזה אירוע קטן, זה היה מאוד נחמד. כולם עשו כסף, כל מי שהגיע לפני 2015,
עשה כסף בהנפקה הזו. העובדים שנמצאים עכשיו בWeWork,
שכולם חלק מהפיכת החברה לציבורית. וההצלחה שלהם תביא אותה לשלב הבא. ואני חושב שחשוב לומר שצוות ההנהלה הנוכחי
עשה עבודה מדהימה לעבור את המגיפה, זה לא דבר קל. אחד האתגרים הגדולים בנדל"ן מסחרי. העובדים האלה מקבלים כעת פיצויים. יש קבוצה של עובדים בין 2016 - 2019 שהגיעה באותו הזמן שהגיע מאסה,
עם הערכות השווי הגבוהות. שכמובן נמצאת מתחת למים. ומהערכת שווי של ארבעים ושבעה מיליארד דולר
לתשעה מיליארד דולר בהנפקה הם מתחת למים. אבל אני חושב שמה אתה בעצם אומר,
שזו התחושה שיצאתי עם כסף, שאולי לא הרווחתי או לא מגיע לי. במהלך ההיסטוריה שלה,
WeWork מכרה מניות שניונית ב-4 מיליארד דולר עד ההנפקה הציבורית. מתוך ה-4 מיליארד האלה,
אני אדם מכרתי כ-870 מיליון עובדים מכרו בכ-550 מיליון, לא כולל מיגל ומשקיעים מכרו בכ 2.3 מיליארד,
כמעט פי 3 ממני. כל האנשים האלה מכרו חלק פרופורציונלי
כשהגיע הזמן למכור, הכל קרה. ובפעם האחרונה שאני מכרתי, הערכת השווי
הגבוהה היתה 17 מיליארד וזה היה ב-2017 זה היה לפני כמעט 4.5 שנים.
בסדר, אבל יש כאן שתי בעיות. יש את הכסף שהוצאת אז, ואז יש את הכסף שהצלחת לשמור בחברה הזו היום שכעת הוא שווה יותר ממיליארד דולר, אני חושב. ואלו המשקיעים והעובדים שנכנסו, כפי שאמרת ב-2015, אחרי זה, שכרגע אין להם כלום. אז קודם כל אנדרו אני מבין את התפיסה.
אבל אם אתה נכנס קצת לפרטים, כשאתה בעלים של חברה כמייסד,
אני בעלים של 30% מהחברה. כשיש הנפקות מניות שניניות,
אנשים יכולים למכור. אז האירועים האלה התרחשו
ולאנשים הייתה הזדמנות למכור. כאשר חברה הופכת לציבורית,
כל ההון העצמי שאתה נשאר איתו, הוא שלך אז כל דבר שיש לי, הוא רק
ההון העצמי שהיה לי להתחלה ואז התחילו לדלל אותנו כשהשקעות נכנסו התפישה הזו שבזמן שהחברה ירדה משווי
של 47 מיליארד ועד ל-9 מיליארד דולר, ושאני איכשהו הרווחתי מהעובדה שהחברה ירדה,
היא שגויה לחלוטין אני חושב שהתפיסה היא שכשסופטבנק
השתלטה על החברה איכשהו, הצלחת לחלץ שווי של מיליארד דולר עבור חברה שאחרת אז,
כך אחרים חשבו, היתה פושטת רגל. אני מבין. תודה על ההבהרה.
כן. זה יישמע רע מאוד. זה לא מה שקרה. מה שבאמת קרה הוא,
אז המספרים הם בסביבות מיליארד. זה ה-870 שמכרתי ועוד SoftBank שילמו לי כ-180 מיליון כשכר ייעוץ ומניעת תחרות. אז ה-180 מיליון זה כסף של SoftBank.
הם שילמו את זה כדי לקבל שליטה על החברה. זו הייתה עסקת חליפין. ה-870, מחצית מהם נמכרו
בהנפקות שניוניות לאורך 7 שנים והחצי השני של זה היה רק עכשיו,
לפני כ-3 חודשים, בתקן שעשינו. אז התפיסה הזו של מיליארד דולר בזמן
שהחברה נפלה, היה רק נרטיב שקרי שבגלל שאני לא דיברתי - לא הצלחנו לתקן. אז מה אתם אומרים לעובדים? מי שהגיע אחרי
2015 מי שאין להם את עבודתם עכשיו. ורבים מהם יאמרו שלקחו משכורות
נמוכות יותר בתקופה ההיא ומניות, כי הם האמינו, הם היו מאמינים
ושאתה הפכת אותם למאמינים. הייתי אומר קודם כל שאני מבין
ואני מאוד מאוכזב עבורם ואיתם וזו מעולם לא הייתה כוונתי
שהחברה לא תצליח כפי שקרה. צריך לזכור שבזמן שהם נכנסו. המשקיעים
היו איתנו, התאגידים האמריקאים היו איתנו. הבנקים היו איתנו הייתה לנו את אנטרפרייז, הייתה לנו
את אפל כאן עם גוגל פייסבוק ומיקרוסופט הם נתנו לנו לנהל חלקים אמיתיים
אדירים מתיקי הנדל"ן שלהם המותג שלנו, המוצר שלנו,
מצא חן בעיניי צרכנים באופן גלובלי, פשוטו כמשמעו. אז כולנו האמנו, כשהם נכנסו
והם קיבלו את השכר ושוב, אמרו אם השכר היה גבוה או נמוך נצטרך להיכנס לפרטים. אני חושב שב 2016-2017.
התחלנו לשלם משכורות טובות מאוד אבל אני לא יודע את הפרטים המדויקים. אבל כשאתה לוקח את הון עצמי אנדרו,
ואתה מצטרף לסטארטאפ, אתה לוקח סיכון. הלוואי שזה היה מסתדר אחרת עבור כולם.
אבל השוק החליט כעת שהוא שווה 9 מיליארד. זה נמדד על בסיס יומי.
למעשה אני חושב של-WeWork היום, יש הזדמנות גדולה יותר מאשר בזמנו. אז, בסדר, אבל אני עדיין רוצה ללכת אחורה.
כדי לנסות ולהבין מה אתה חושב שהשתבש? והאם חשבת שהערכת השווי של 47 מיליארד דולר,
שהיתה חשובה לכל כך הרבה ממה שקרה, היתה בכלל נכונה אי פעם. אז אלו שתי שאלות.
אני אתחיל עם ה-47. אממ... מאסה השקיע בהערכת
שווי של 47 מיליארד דולר זה מאסה סאן מ-SoftBank שהיה איתנו אגב,
בשנה שעברה, בכנס הזה ודיבר עליך. הוא דיבר, בעצם דיבר יפה מאוד
ותודה לך, אנדרו, על זה מאוד. הוא דיבר.
הודיתי לו אחר כך על זה וזה היה מעניין כי היינו בעיצומה של התדיינות משפטית.
כי אז התשלום לא נכנס - והיתה התדיינות משפטית גדולה.
- אנחנו הולכים לדבר על זה עוד דקה. זה בסדר, אבל זה לימד אותי לקח.
כי גם כשזה קרה, הכל עדיין היה ברמה גבוהה והיחסים היו טובים מאוד. אבל כן, אני מדבר על מאסה,
המשקיע הגדול בעולם. יש שיגידו אחד המשקיעים המצליחים בעולם. איש חזק מאוד, איש מאוד יצירתי. וכשהוא נכנס ב-47 מיליארד, הוא האמין בזה.
כולנו האמנו בזה באותה תקופה, ואני חושב שאולי ראית כמה מהם.
היו לנו בנקאים שהגיעו אלינו והראו לנו, אני נבוך לומר, אבל פיסות נייר אומרות
שאולי נהיה חברה מוערכת מאוד, הרבה יותר מ-47 מיליארד. אז, כאשר כל העולם אומר לך את זה,
כן, האמנו בזה וחשבנו שזה באמת קורה. אז הערכת השווי הזו הייתה אמיתית.
מה שקרה ב-2019, אם אתה זוכר, שהשוק השתנה. היה רגע שליפט ואובר, עמדו להנפיק
לציבור במחיר גבוה מאוד והם אכן עשו. ואז למחרת, הערכת השווי
שלהם נחתכה ביותר מ-50% השוק עבר מהכנסות לרווחיות, ואני מתחרט בעצם שלא הבנתי את זה מהר מספיק ואני לא חושב ש-WeWork היתה מסוגלת לעשות
את המעבר מהר מספיק. לפחות לא בהנהגתי. יש סצנה שבה אתה ומאסה נפגשים.
כבר נכתב על זה הרבה פעמים. מאסה שואל אותך: "בקרב, מי מנצח?
הבחור החכם או המשוגע?" וכנראה שהגבת-הבחור המשוגע. והוא אמר
שאתה צודק לא. אני אמרתי-הבחור החכם. אמרת-הבחור החכם?
חשבתי... חשבתי שהבחור החכם ניצח. מה את חושב?
גם אני הייתי חושב שהבחור החכם ניצח. אני אמרתי "הבחור חכם"
והוא אמר "לא נכון - הבחור המשוגע". ואתה יודע, אחד רוצה להילחם עם אדם משוגע. וכך בדיעבד אתה חושב
שהערכת השווי הייתה הבעיה? ראשית אני חושב, כשמסתכלים אחורה
ומנסים לדייק זה משחק טוב ואנחנו יכולים לשחק אותו קצת, אבל קשה לדעת, אני לא ממש יודע מה הדבר האחד.
כל כך הרבה אירועים שקרו. אבל אם הייתי צריך להתמקד בבעיה,
אני חושב שהיה לי סגנון לניהול החברה שבהתחלה היה מצוין.
ועבדנו קשה מאוד ובנינו את המותג הגלובלי. ויצרנו עולם שבו אנשים עשו חיים
ולא רק מחייה וזה עבד בצורה פנומנלית. מאסה נכנס ב-2016, ואנחנו כבר גדלים מהר
והוא אמר: "אדם גידלו מהר יותר". הוא היה אומר, מה בא קודם,
התרנגולת או הביצה. זו שאלה מכשילה. מה דעתך? תרנגולת או ביצה?
לעולם אין לדעת לעולם אין לדעת. אז אמרתי: "הביצה"
כי חשבתי שהיא... הוא אמר "לא-לא, התרנגולת" בעולם של מאסה אתה פשוט גדל ומשתלט על השוק
ואני הסכמתי איתו. והסיבה שהסכמתי איתו כי כלכלת היחידה שלנו,
אשר עכשיו החברות הנוכחיות מוכיחות כלכלת היחידה שלנו בסתיו, היתה ריווחית. אז כן, הוא רצה להיות הבעלים של הקטגוריה.
אז התחלנו לצמוח מהר יותר ויותר, והסגנון הזה שגרם לנו לצמוח כל כך מהר
והתאים כל כך לסטארט-אפ בסוף 2018, ואולי נדבר על זה, קצת מאוחר
יותר, מאסה עמד לעשות איזו עסקה גדולה הוא עמד להכניס 10 מיליארד דולר לכיסם של
כל המשקיעים ו-10 מיליארד דולר במאזן החברה ואנחנו התכוונו להישאר פרטיים למשך יותר זמן. דצמבר, 2018, 24 בדצמבר. הוא מתקשר אלי
ואומר: "אדם, אני לא עושה את העסקה" מסיבותיו שלו. זה לא היה קשור לweWork.
באותה תקופה כעסתי. היום אני מבין למה הוא היה צריך לעשות
את מה שהיה צריך לעשות. ואנחנו למעשה נאלצנו להנפיק לציבור. ואיפה שאני פישלתי בגדול, זה באותו סגנון
שעבד עד אז, לא התאים לוול-סטריט תוסיף לזה את העובדה שהעולם עבר
ממודל הכנסות למודל רווחיות ואתה מוצא את עצמך בסערה מושלמת.
ואני חושב שזה אחד הדברים שקרו. מה דעתך לגבי הטיעונים סביב הסגנון שלך
ולגבי התרבות שזה יצר? וכשאני מתכוון לתרבות, היו האשמות על שתייה וסמים ואנשים נשארים ערים כל הלילה ועושים כל מיני דברים וכסף שפשוט התבזבז בדרכים שכנראה בדיעבד, הוא לא היה צריך. אני חושב שהם ישמשו לסיפורים נהדרים
לסרטים ולתוכניות טלוויזיה. אני חושב שכהשוק משתמש במילה סמים,
הכוונה היא לגראס. אני מודע לזה. הייתי אומר, הייתה לנו תרבות מהנה. אבל ראשית
, נתחיל עם העובדה שבנינו מותג עולמי ב-110 ערים בלמעלה מ-40 מדינות. דיברנו 60 שפות או בכל פעם שעדכנת
את האתר, זה היה ב-60 שפות שונות והפכנו לשם דבר. אז לתרבות ההיא
היו הרבה דברים שעבדו ממש טוב והאם נהנינו? נהנינו מאוד
ואני חושב שזה נהדר שהיה לנו מאוד כיף. שוב, זה הסגנון האישי הזה
ואפשר גם לומר זאת על החברה. מגיע הרגע שבו אתה צומח מזה לשלב הבא.
אני חושב שזה היה יכול לקרות מוקדם יותר. האם אתה חושב... ואני מאמין...
ואגב אני רואה שאנחנו מקבלים שאלות ואנחנו נהפוך את זה לאינטראקטיבי ככל האפשר.
אחת השאלות שמישהו הרגע שאל, האם אתה חושב שהערכת השווי
השפיעה על סגנון הניהול שלך? אתה חושב שזה גרם לך להיות יותר
יָהִיר באופן שבו עשית את זה? אני חושב שזו שאלה מצוינת. בזמן שעשינו את זה והעולם אמר לנו שאנחנו צודקים, זה עובד. הערכת השווי הייתה רק עוד דרך
שבה אנשים אמרו לנו שאנחנו צודקים הו, הכל עובד. אנחנו בכיוון הנכון
. הערך עולה. זכור גם, המשקיעים שלנו היו המשקיעים
הגדולים ביותר במדינה הזו זה לא היו המשקיעים היומיומיים שלך.
המשקיעים היו Blue Chip והם הטובים שבטובים. אז כן. הערכת השווי גרמה לנו
להרגיש שאנחנו צודקים. מה שגרם לי להרגיש שהסגנון שאני מוביל בו,
הוא הסגנון הנכון לאותה תקופה. אז אני כן חושב שזה השפיע על זה.
אני גם חושב שהמרדף, בשלב מסוים, אני כן חושב, אני חושב שזה מה
שאולי מרמזים. שאולי זה עלה לי לראש. אני כן חשבתי שבשלב מסוים זה קרה ואני חושב
שברגע שאתה מאבד מיקוד על ליבת העסק שלך ולמה העסק הזה היה מה שהוא נועד להיות.
וכשראיתי את העובדים שלנו, לפני שבועיים, נזכרתי, ואנחנו היינו משפחה כזו
והייתה לנו משימה אמיתית והתכוונו לזה. ובכן, אני מנסה להבין
מתי אתה חושב שזה השתבש במובן הזה מתי זה עלה לך לראש.
והסיבה שאני שואל היא אנשים, אתה יודע... אנחנו כן קוראים את הסיפורים על המטוס
והמייבאך, והבתים וכל זה. ואני מרגיש כאילו היו לנו עכשיו
כמה שיחות לאורך השנים. ומעולם לא הבנתי מאיפה
זה, מאיפה החלק הזה בא. אז שוב, אני חושב, שאנחנו נוגעים בשני דברים: מדברים על כך שעלה לי לראש.
ואנחנו מדברים גם על סגנון. אני חושב שהרבה זמן, רוב הזמן,
שבע שנים מתוך התשע שהייתי שם זה עבד ממש טוב. ונגעת בנושא המטוס.
למשל, דיברו הרבה לגבי המטוס. ושוב, 110 ערים. הייתי טס כל שבוע
או כל שבועיים ללכת לראות 3-5 ערים בשבוע כי חלק ממה שעשינו זה שהיינו מופיעים והייתי
פוגש את העובדים והייתי פוגש את מנהלי הקהילה והייתי פוגש את חברי הקהילה.
הייתי עושה מכירות לארגונים גדולים. אם הייתה עסקה בסין היה טס לסין. אם הייתה עסקה בהודו, הייתי בהודו, אחת הסיבות שארגונים גדולים כל כך אהבו אותנו זה בגלל שיכולת לקחת משרד
בניו-יורק, שנגחאי, בייג'ינג, ובומביי ומפני שיכולת לעשות את כל הדברים האלה, הפכנו למאוד אטרקטיביים עבור
אותם ארגונים גדולים. אז הצורך במטוס היה נחוץ מאוד.
האם היינו צריכים את המטוס הזה? האם יכולנו להשתמש ב-Vista Jets,
שהוא שיתוף זמן במטוסים. אני בטוח שהיו פתרונות אחרים.
אבל אנשים מתמקדים בזה. ועל זה אני מתחרט אנשים התמקדו בזה כל כך,
הם מפספסים את הסיפור האמיתי. בגלל העובדה שהיה לנו את המטוס,
בהחלט לא גרעה מההצלחה. תן לי לשאול אותך שאלה אחרת,
כי היא באמת חוזרת לעובדים. יש סיפורים על העוזרים שלך, שכנראה
נאמר להם שהם היו צריכים להיכנס למטוס. לארגן אותו, אתה יודע, להגדיר את
טלוויזיות Apple TV עבור הילדים שלך. להישאר שם, אתה יודע, 48 שעות,
לעבוד שם עד שהיית נוסע לאנשהו. היו את הסיפורים האלה שפשוט אתה יודע,
אנשים היו נאלצים לחכות, אנשים נאלצו לעבוד בדרכים מסוימות.
ואני חושב שכולם עשו את זה כי הם האמינו. אז אני פשוט, לזה אני מנסה להגיע. אז אתה נוגע בכמה דברים.
אני אנסה לבחור אחד מהם. נתחיל בהמתנה. בהחלט היה אתגר עבורי לעמוד בזמן. ולמעשה היו לי ולך, אתה יודע, כמה שיחות.
אני חושב שאולי הזכרתי לך את זה בכמה מהן היה רגע שבו היינו כל כך עסוקים
שפתאום אפילו איבדנו את תחושת הזמן. למדתי הרבה מאז, לכבד מישהו בלהקדים ב-5
דקות, זה בעצם איחור של 10 דקות. הגעתי היום שעה לפני הזמן, דרך אגב,
אנחנו ישבנו למטה. וזה כבוד בסיסי. ואני חושב שזה חשוב, לא משנה מה או מי אתה,
זה תמיד צריך להיות המקרה. אז, התחלנו מזה. זה לא היה לעניין,
אבל זה לא נעשה מתוך כוונה רעה. היינו ממש עסוקים ורצנו כל כך הרבה. אבל שוב, טעות שלא אחזור עליה שוב,
וחלק מהאנשים שסביבי היום לעולם לא יתנו לי לעשות את הטעות הזו. במיוחד עם הילדים, אתה יודע, ברגע
שמישהו מנסה להכניס את הילדים שלי לסיפור. אני בערך.. אני חושב שזה גבול
כי אני יכול לעמוד בזה אתה יכול להגיד עליי הכל. זה בסדר.
אנחנו יכולים לנהל את הדיון המאוד פתוח הזה. אבל הילדים שלי זה בערך המקום
שבו אני מותח את הגבול. ומה קרה או לא קרה במטוס, כמישהו טס במטוסים מהסוג הזה ויש לו ילדים. כן, אנשים מגדירים עבורם טלוויזיות אפל.
אני לא יודע את הסיפור המדויק. יש לנו שאלה נוספת שנכנסה אלינו.
הרבה אנשים שואלים את זה: "אם אתה מרגיש כל כך רע עבור עובדים לשעבר
שהם ללא כסף וללא עבודה, האם תשקול לחלוק חלק
קטן מהעושר שצברת מכל זה?" האם חשבת על זה? אז חשבנו על זה ארוכות וחלק מהלקח שלנו, זה לא לדבר על דברים, אלא בעצם
פשוט לעשות אותם, אני חושב שהיו הרבה דיבורים
ב-10 השנים האחרונות ובנינו חברה נהדרת, אבל היו מספיק דיבורים. אז מיגל ואני למעשה במהלך החודשים
האחרונים עשינו כמה דברים אבל לא דברים שאנחנו מרגישים מחויבים לחלוק. חשבתי על זה.
אנחנו עושים כמות עצומה תרומה חזרה ויש עוד הרבה בתכנון בנושא הזה,
אבל כל זה נעשה בשקט. אוקיי, נמשיך לדבר על זה.
תן לי לשאול אותך את זה. אחד הדברים שקרו בתהליך ההנפקה
היה היציאה של ה-S1. ואנשים התחילו לקרוא את זה ואמרו:
"אוי, בחיי, אני לא ידעתי על זה... "לא ידעתי על זה,
לא ידעתי על זה". אחד הדברים האלה היה ה
רעיון הזה של סחר פנימי. הייתה האשמה שבעצם התחלת לקנות
בניינים בעצמך, באופן אישי, ואז השכרת אותם בחזרה ל WeWork. האם היה חלק בך שחשב, בזמן
שעשית את זה, שזה היה לא הולם? אני שמח שהעלית את זה, כי לא
הייתה לי הזדמנות להגיב על זה. אז קודם כל, מעולם לא היה סחר פנימי
ב WeWork, זה נקרא 'עסקת צד קשור'. וכשעשינו עסקה עם צד קשור,
לא רק שהדירקטוריון שלנו אישר אותה, אנו משתמשים בשיטות עבודה מומלצות,
טיפלנו בזה עם היועץ הכללי שהיה מאוד קפדן. ואני אסיר תודה על כך. היא נהגה לשלוח כל
עסקה שעשינו למשקיעים הגדולים שלנו, וביקשה מהם גם לאשר אותה. זה סוג הצבעה שהיתה צריכה להיות מעל 50%
שאנחנו לא היינו מעורבים בהצבעה. אז זה בכל עסקה שעשינו.
אבל האי ההבנה כאן שהיו 4 בניינים. עשינו את זה כי רצינו לקבוע את הטרנד עבורך. אני חשבתי ש-WeWork צריכה להיות
בעלת בניינים אבל חוץ למאזן, על ידי ישות נפרדת. והדרך שבה התכוונתי לעשות זאת,
תכננו לקנות את ארבעת הראשונים ואז למסור אותם לWeWork. זה ש-Arc שהיה שמה של הישות הזו
שעמדה לקנות בניינים, עמדה לקנות את הבניינים האלה בשבילי
במחיר עלות. וזה היה הפסד עבורנו. ואף פעם לא הייתה כוונה אחרת מלבד זו. אני אתן לך עוד פיסת מידע שאנשים לא יודעים. יש לנו רק רק ארבעה בניינים. הפסדנו כסף
על כולם. אנחנו עדיין מפסידים כסף עליהם. והשניים שWeWork נמצאת בתוכם,
WeWork רצתה להחזיר לנו אותם, וקיבלנו אותם חזרה והפסדנו עוד כסף עליהם. זה אף פעם לא היה על הפסד כסף. אבל מה שאני כן מבין אנדרו,
כי היה לי הרבה זמן לחשוב. אני מבין את התפישה, ואני מבין למה
זה יכול להיראות כך בבירור. ובעתיד למרות שאני יודע שלא עשינו שום דבר רע,
מבחינה חוקית. אני אתרחק. אין צורך בזה. מה לגבי הסימן המסחרי We?
אתה יצרת סימן מסחרי למילה We. הופתעתי שיכולת לקבל סימן מסחרי למילה We,
בגלל שאני חושב שזו מילה או ביטוי שהם נחלת הכלל מלכתחילה. ואז בסופו של דבר מכרת אותה ל-WeWork. ואנשים הסתכלו ואמרו, "מה קורה כאן?" אני חוזר על עצמי. אני אצטרך
להגיד את זה שוב, אני מבין שזה נשמע נורא. אז בוא נתחיל עם זה.
אוקיי, בואו נתחיל עם העובדות. לא ניתן לעשות סימן מסחרי על המילה We.
זה רק עוד חלק מהפולקלור. אתה צדקת. לא ניתן לעשות סימן מסחרי
על המילה We. זה מעולם לא היה קשור בזה. כשאני ומיגל הקמנו את החברה,
היה לנו We על הכל. We Bank, We Live, היתה שם ערבוביה של We. אז כש-WeWork התחילה והשקעות בנצ'מרק,
זה היה רק על WeWork. אז אנחנו החזקנו קניין רוחני. לפני כן לא היה ממש We, בגלל שזה הדבר
היחיד שלא יכולתי לייצר עליו סימן מסחרי. למרות שהמדבקה הנוכחית של החברה היא We. אז זה מעניין, אבל כשזה קרה וממש לפני שהנפקנו לציבור
מיגל ואני ישבנו בחדר ועורך הדין אמר: "חבר'ה, אתם חייבים
למסור את כל הקניין הרוחני שלכם". אמרנו כמובן, זו הייתה הכוונה שלנו והוא אמר:
"כן, אבל אתם חייבים לגבות על זה תשלום. אמרנו, למה אנחנו צריכים לקחת?
אנחנו לא רוצים תשלום על זה. אי אפשר. אתם מנפיקים לציבור וזו הולכת
להיות עסקה שהיא מעל הדירקטוריון. אני לא בדיוק יודע מה זה אומר.
אבל אני מה שאמרו לנו. זה אומר שזה חייב להיות,
זו הדרך החוקית לעשות את זה. שאלנו עוד 3 פעמים, אבל אתה יכול לתאר
לעצמך שבזמנו קרו הרבה דברים. היה ה-S1 שקרה, והדברים כבר לא התרחשו
כפי שרצינו באותו הרגע. ואמרנו, בסדר וזה היה 6 מיליון במניות
לWe אחזקות, שזו יישות בבעלות שלי ושל מיגל. ולמחרת והצהרנו על זה ב-S1.
זה לא היה משהו שניסינו להסתיר או משהו. זה מה שנאמר לנו שהוא
הסכום המינימלי לאותו IP ועמדנו לתרום כל כך הרבה בכל מקרה,
אפילו לא חשבנו על זה פעמיים. למחרת היה ה-S1, והפיצוץ הזה התרחש. וחזרנו לאותו החדר ואמרנו: "חבר'ה, אמרנו
לכם, שאנחנו לא רוצים לעשות את זה, חייב להיות משהו".
ואז מישהו מאחור הרים ידו ואמר: "ובכן אם אתה נותן את זה כמתנה
ומשלם את מס המתנות לחברה, ואחר כך למס הכנסה, ואז אתה יכול
לתת את זה בחינם" מה שעשינו למחרת. אז זו לא הייתה הכוונה שלנו. אם הייתי יכול לחזור בזמן ולשנות
ולהימנע מהטעות הזו, הייתי נותן את זה כמתנה בשנייה.
הייתי עושה את זה. הרבה אנשים שאלו על מה שנקרא אז, ebitda מותאם לקהילה אנשים חשבו שזה היה סוג של מדד מומצא. אז היה לנו צוות פיננסי מנוסה מאוד עם
סמנכ"ל הכספים שהנפיק חברות ציבוריות 3 פעמים הועלה רעיון מהצד הזה של השולחן
של ebitda מותאם לקהילה בגלל בגלל שהיינו כל כך יצירתיים במיתוג,
ניהלנו את הכל. היו לנו מנהלי קהילה ומנהלי בניינים,
הכל היה סביב We. הכל היה חלק מWeWork.
זה היה חלק מהתרבות. כששמעתי על זה, לא חשבתי
שזו בעיה, בהסתכלות אחורה, כשמדובר במדדים פיננסיים. בוא נשתמש
בנכונים. אבל אני רוצה להבהיר דבר אחד, ebitda מותאם לקהילה זה
אותו דבר כמו ebitda מותאם. או יותר נכון, רווחיות 4 קירות. אז, אם רק נשתמש במונח שבו נעשה שימוש. אז המונח לא היה בשום צורה, מונח רע, אלא כאשר אתה עוסק במונחים פיננסיים
אתה צריך פשוט להקפיד על... .שיעור נוסף! היצמדו למונחים המקוריים בכל הנוגע
למימון, עדיף להיות משעממים. היה רגע שאומרים שג'יימי דימון ישב איתך ואמר שאתה תצטרך להתרחק מזה. אתה זוכר את השיחה הזאת?
קשה לשכוח. מה קרה?
מעולם לא יצא לי לדבר על זה. אתה יודע, זה מעניין שהסיפורים הגיעו
כמחצית של סיפור. אז כולם רק חצי שם. זה היה יום ראשון וג'יימי קרא לי למשרד שלו ודיברנו והייתה לנו מערכת יחסים מאוד נחמדה.
כזו שאני מקווה שתמשיך בעתיד. והוא אמר לי "אדם, עשית עבודה
מצוינת עד עכשיו, אבל אתה תצטרך לשים את
החברה המקום הראשון" אז אמרתי "ג'יימי אני תמיד מוכן
לשים את החברה במקום הראשון" והוא אמר "אני חושב שאתה צריך לפרוש". אני אומר לך לפרוש, אני מציע, לדעתי...
ואמרתי למה? הוא אמר "כשאתה שם,
אתה לא תוכל לגייס את הכסף" "אם לא תהיה שם, נעזור לך לגייס את הכסף". "אנחנו נגרום להכל לקרות.
החברה תינצל". ובעתיד הדברים יסתדרו".
ואני סמכתי על ג'יימי. והערצתי את ג'יימי. אני עדיין מעריץ אותו. והקשבתי לו ו-3 ימים לאחר מכן, פרשתי. איך הקשר שלך איתו עכשיו? אז בעצם ג'יימי באופן ספציפי, לא הייתה
לי הזדמנות להיות כל כך מחובר. אבל יש לנו מערכת יחסים מצוינת עם JP מורגן.
אנחנו עושים איתם הרבה מהבנקאות שלנו. יוצא לי לדבר עם מרי ארדוס,
שהיא מספר 2 שלו. יש כרגע תמונה שפכה לאייקונית, הולך ברחוב, ליד גרמרסי כמדומני. אני יודע שאתה אוהב NFT. זה NFT טוב.
עם הטלפון שלך, ואתה לא נועל נעליים. גם ללא גרביים. אני חושב יום או יומיים
אחרי שהתפטרת. אתה זוכר את זה? אתה זוכר מה קרה אז?
בראש שלך? אז, אני חושב שאולי אתה יודע את זה
שגדלתי בקיבוץ, שזו כמו גרסה של סביבה חברתית בישראל. לא נעלתי נעליים מגיל 6 עד הצבא אולי. אז בשבילי לא לנעול נעליים לא
היה עניין גדול. ככה נהגתי להסתובב. אני זוכר מה עבר לי בראש באותו רגע.
זה היה באותו שבוע. לא רק הרגע הזה. זה היה כשהתפטרתי.
לא דיברתי. כולם האשימו אותנו. היה לחץ אדיר. 2 דברים קרו.
אחד: החברה במקום ראשון: ידעתי את זה
למרות שיש לי כל כך הרבה מה לומר ורציתי להסביר כל כך הרבה דברים כל דבר שאעשה ימשוך אליי יותר תשומת לב,
והיה מהווה הסחת דעת. והייתי חייב לוודא שהחברה
הזו תגיע לאן שהיא הגיעה ושוב, זו הסיבה שההנפקה לפני שבועיים היתה
עבורי באופן אישי כל כך מספק מבחינה מקצועית. והדבר השני היה באותו בוקר. משהו
שרבקה אמרה לי, הייתי מאוד לחוץ, והיא הסתכלה עליי ואמרה, כולנו בסדר. יש לך
אותי ואת הילדים. נלך לגור אצל אמא שלי. היא אמרה "אין לה משכנתא.
נלך לגור בבית של אמא שלי". והסתכלתי עליה והבנתי שהכל טוב. נחרדתי מכל מה שקרה. אבל הייתה לי גם הרגשה של רוגע שזה יסתדר. זה הולך להיות מאוד כואב. אני אלמד מזה
הרבה, אבל אם אוכל להפנים את השיעורים, יום אחד, אני מסתכל אחורה וזה יהיה בעל ערך.
אני יודע שאנשים יצפו בזה, שיגידו שהיית במצב טוב כי היה לך
הרבה כסף לעזוב איתו. אחת השאלות שרציתי לשאול אותך היא איך ניהלת
משא ומתן עם סופטבנק כדי לשמור על הכסף הזה. אז שתי מחשבות שם. אחת, באותו רגע לא ניהלתי. באותו רגע, ואני חושב שזה פורסם.
היה לי חוב עם JP מורגן. באותו רגע, היו לי 13 ימים לשלם הרבה יותר
כסף ממה שהיתה לי גישה אליו אי פעם. אז בזמנו, ולא ידעתי מאיפה זה יגיע. אז כשהיא אמרה לי את זה, שהכל יהיה בסדר,
כי היא חשבה שמה שמצפה לנו זו פשיטת רגל, ועדיין
הכל יהיה בסדר. אז זה רק תיקון קטן אז כשסופטבק נכנסו כחלק מההסדר
הם סגרו את החוב הזה ומימנו את החברה. אז זה השתנה. אז אם אתה רוצה שאספר לך גם איך התנהל
המשא ומתן הזה, אני אשמח לספר לך. ספר לנו. ובכן, זה מעניין.
משהו נוסף שנאמר עלי הוא שכשניהלתי משא ומתן ניהלתי משא ומתן, ביד קשה מידי. ולפעמים לא הייתי משאיר
על השולחן בשביל הצד השני. זה עוד שיעור שלמדתי. אם אתה עוזב את שולחן המשא ומתן, כששני
הצדדים, מרגישים שהם נתנו קצת יותר מידי. כששני הצדדים מעט לא מרוצים.
אז לקחת יותר מדי. ושוב, הלקח נלמד וייושם בעתיד. בדיוק התחלנו את המשרד המשפחתי שלנו.
האדם שניהל אותו איתי, קוראים לו אילן שטרן. הוא אדם יוצא מן הכלל. ואנחנו עומדים להיכנס למשא ומתן
הזה עם סופטבנק. והוא אמר לי: "אדם, הצטרפתי אליך כי חשבתי שאתה אחד
מאנשי המשא ומתן הטובים בעולם. בעל חזון ואני התרגשתי לנהל
את המשרד המשפחתי שלך". מה שאתה תצטרך לעשות עכשיו,
זה לנהל משא ומתן ללא מינוף. זה הדבר הכי קשה שמישהו יכול לעשות. אבל הוא אמר "אבל אני חושב שאתה יכול
לעשות את זה, כי זו האמת שלך, זה בא מהלב. וגם אתה וגם מאסה יודעים, שהחברה
הזו, יום אחד תהיה שווה הרבה כסף כי אתה רוצח בקטגוריה. זו קבוצת הנכסים
השנייה בגודלה. יום אחד, אנשים ישכחו והחברה הזו תהיה ציבורית.
ויום אחד היא תגדל. ונכנסתי לשם וזה היה עם מרסלו. והוא היה מאוד אדיב איתי.
זה מרסלו קלורה מסופטבנק. אני חושב שראיינת אותו לא מזמן.
נכון, כן. והוא היה מאוד אדיב איתי והוא בעצם אמר
"הנה הפרמטר. הנה מה שאנחנו צריכים, והנה מה שאתה צריך".
והשתדלתי לקחת את עצתו של אילון, ובלי מינוף, רק עם מה שהיה הוגן ולא הוגן הבטחתי את שני הדברים שחשבתי שהם הכי חשובים.
WeWork היתה צריך להיות ממומנת, זכרו אז, זה לפני הקורונה. לא ידעתי שאנחנו עומדים להיכנס לאחד
המשברים הקשים ביותר בנדל"ן מסחרי, כן? נדל"ן מסחרי, חללי עבודה משותפים, בתקופת
הקורונה הוא לא הרעיון הכי טוב בעולם. משרד גמיש וקהילה בעולם פוסט קורונה
כשהעבודה קיבלה תפנית, יתברר כאחד מהרעיונות הטובים ביותר. אז זה היה קודם לכן מרסלו אמר שהם יממנו
את החברה, שבסופו של דבר, אני חושב שהציל את החברה לאורך כל העניין הזה. והדבר השני היה לטפל במצב האישי שלנו,
שהיה כל כך קיצוני ואז הם גם רצו את השליטה, ועל נאמר
הרבה שיש לי שליטה מלאה בחברה אבל האמת, ויש משהו שמרסלו אמר
ואני באמת מאמין לו ובו, הוא אמר לי "אדם מאסה בטח בך
ונתן לך את כל הכסף הזה. עכשיו, תורכם לתת אמון חזרה בי ובמאסה.
ולהחזיר לנו את השליטה". והוא אמר את זה, אני הסכמתי. לחצנו ידיים.
זה היה משא ומתן קצר מאוד. אחד הדברים שעליהם ניהלת משא ומתן, להבנתי,
זה להיות צופה מהדירקטוריון, החל מהשנה הבאה בעתיד החברה הזו. אלה היו שתי התנהלויות שונות,
אז הייתי יו"ר הדירקטוריון, מהר מאוד הפכתי ממנכ"ל ליו"ר הדירקטוריון, לצופה בדירקטוריון. זו היתה חוויה משפילה. וכצופה בדירקטוריון, אתה יושב ומתבונן. זה היה מאוד טוב בשבילי. למעשה ביליתי שנה,
בלי לומר מילה אחת, חיכיתי עד שישאלו אותי. ואחרי שנה נשאלתי בפעם הראשונה,
זה היה מעניין ושיעור טוב בשבילי אבל זה היה אז. וכשסגרנו את כל זה.
כשעזבתי לגמרי וחתמנו על ה-MTA, למעשה ויתרתי. זה היה לפני כשנה למעשה
ויתרתי על מושב שלי כצופה בדירקטוריון. כשעשינו את החקיקה הזו במסגרת הפשרה. הייתה לי הזכות לבקש להיות
שוב צופה בדירקטוריון, ואני חושב שהם צריכים לשקול זאת ברצינות. אחרי שנה מהנפקת החברה, אבל אתה יודע אנדרו,
אין לי כוונה עכשיו לבקש כלום עכשיו אני מאוד גאה בצוות.
אני מרוצה ממה שכולם עושים ואני נהנה לקחת את המושב
האחורי בנושא הזה, ולהתמקד בדברים שאנו עושים היום. אני רוצה לדבר על כמה מהדברים האחרים
עוד רגע. אבל תן לשאול אותך את זה איך היחסים שלך עכשיו עם מאסה?
בסופו של דבר תבעת את מאסה אז לפעמים... אין שאלות קלות היום?
רק שאלות קשות. לפעמים במערכות יחסים גדולות,
כאשר מדובר בסכומי כסף אדירים בסוף מגיעות התביעות. אני בעצם חושב מה אנחנו יכולים ללמוד ממאסה,
אפילו שהוא היה אמור לשלם העסקה הייתה בהתחלה בנובמבר,
אני פרשתי באוקטובר נניח מבלי להיכנס לפרטים, הוא היה אמור לקנות,
חשבו שזה מצנח זהב. זה לא היה הוא קנה מניות בשווי 3 מיליארד דולר
מכל בעלי המניות במקרה היו לי 30%,
אז היה לי מיליארד מתוך השלושה. זכור, מעולם לא קיבלנו תשלום.
זה הבלבול שם. הוא לא שילם את זה אז. הוא שילם רק חצי מזה לפני 3 חודשים. אבל, ניהלנו משא ומתן על העסקה הזו
ומאסה היה אמור לשלם ב-1 באפריל. הקורונה היכתה... אנשים התרגלו להגיד קורונה.
עברו על העולם שנתיים מאוד קשות. ואני מכיר הרבה אנשים, אני בטוח שגם אתה,
שהושפעו מאוד באופן אישי זו הייתה תקופה קשה וקרתה הקורונה וסופטבנק
היו אמורים לשלם ב-1 באפריל והם לא עשו זאת, למרות החוזה אז ה-3 מיליארד דולר, העובדים שדיברת עליהם זה היה הדבר היחיד שעדיין הלך לכולם שם. ועמדו להיות 300 מיליון
מתוך ה-3 מיליארד האלה. זה סכום כסף אמיתי והוא לא שילם. אז לא נותרנו אופציות.
אז בעצם הדירקטוריון תבע את מאסה, או למעשה הוועדה
המיוחדת שייצגו את המשקיעים והיו לנו מערכות יחסים משלנו,
ואז אנחנו תבענו גם סיימנו למעשה... אז זה מה שקרה. מה שמעניין הוא שבאוקטובר של 2020, כל העניין הזה מתחיל להתגבש.
ראיתי שהתביעה הזו לא הולכת לשום מקום והבנתי שאם לא נוכל למצוא את
מצב של WIN WIN WIN עבור מאסה, עבור המשקיעים,
עבור העובדים ועבורנו הדבר הזה יגיע עד לבית המשפט,
וזה הדבר הכי גרוע עבור WeWork ושאלתי את אחד מחברי המשרד המשפחתי'
האם נוכל לעשות SPAC ל- WeWork? כי זה הזמן שבו התרחשו כל ה- SPAC.
והוא אמר לי, "כמובן!" קוראים לו DJ. "אני מספר לך על זה כבר 3 חודשים". אמרנו חבר'ה, אנחנו רוצים לעשות SPAC ל-
WeWork. כמובן שלא אנחנו, אבל מישהו צריך. האם אנחנו יכולים לעזור? והם אמרו שאפשר. יש בחור בשם ויוק. יש לו SPAC בחוץ. הוא הבחור המתאים לזה. אולי אם תדברו איתו ופשוט תגידו לו מה החזון
שלכם. הוא ילך ויעשה את השאר בעצמו. התקשרנו לויוק. היו לי 3 שיחות איתו.
הוא לא ייאמן. אמרתי לו מה הייתי עושה אחרת. אמרתי לו איפה טעיתי, ואמרתי לו למה
אני מאמין ב- WeWork בעולם פוסט קורונה. אחרי זה אני עברתי משם. הוא הגיע לחברה
ובסופו של דבר עשה SPAC לחברה ב-9 מיליארד וה-SPAC והתביעה התרחשו באותו זמן ואחד היה קשור לשני. אז על ידי הסדר
עם אחד, יכולנו לבצע את השני. החברה הונפקה. אנחנו שוב
תרגלנו משא ומתן ללא מינוף ואני חושב שאנחנו טובים יותר בזכות זה איך אתה מרגיש לגבי זה? כי אני זוכר
לפני כמה שבועות, כשהחברה יצאה להנפקה שאלתי את החברה על תפקידך,
שצוטט באחד הדוחות של ה-SEC והייתה תחושה שהם לא רצו
שתקבל קרדיט על מה שקרה. לא רק קרדיט על בניית החברה, אלא גם עבור תפירת העסקה הזו. אז, לא הייתי מודע לזה
כי מעולם לא שיתפת אותי בזה. שוב, אני מבין ואני מבין שכולם צריכים... יש ספר חוקים שלא הכרתי כל כך,
שרלוונטי כשקורים דברים כאלה. ואתה יודע, בשבילי זה רק בשביל האמת. מה שאמרתי זה עתה. ויוק הוא האדם הנכון
לשאול. סנדיפ גם יודע על זה. אבל אני לא רוצה לקחת יותר מדי קרדיט
הדבר היחיד שעשיתי זה להתקשר אליו ולומר שאני חושב שזה דבר נהדר. מה שהם צריכים לקחת עליו קרדיט
ומגיע להם את כולו. הם הובילו את החברה הזו דרך
המגיפה הזו שהיא כל כך קשה. שמעתי את סנדיפ אומר בפומבי ברבעון
הבא החברה הולכת להפוך לריווחית כל המילים האלה שמשתמשים בהן על WeWork למשל שWeWork היא בית הקלפים. הן הם לא נכונות. WeWork לא התרסקה.
הערכת השווי ירדה ב-80% היא עובדת טוב ולמעשה יש לי הרגשה
שיש לה עתיד מזהיר לפניה. האם אתה חושב שסופטבנק
תקבל אי פעם את כספה חזרה? אני בט... אני מתרגש. אני מרגיש שיש סבירות גבוהה
שסופטבנק יקבלו את כספם חזרה אני יודע במקרה מה היה מחיר המניה.
וכשהחברה יצאה להנפקה, היא התקרבה לזה. כן, אני בטוח. כשאתה קבוצת הנכסים
השנייה בגודלה בעולם והמותג שלך הוא שם דבר בכל בית. אין אדם במגזר העסקי שלא מכיר
את השם WeWork, לטוב או לרע. כולם מכירים את השם. ובעולם של פוסט מגיפה עם עבודה היברידית. אני בטוח שאנחנו יושבים עכשיו
באולפן כשהיית פעם באצטדיון ענק ובתקווה שבעתיד אתה תהיה. אני חושב שWeWork בעמדה לנצח ולקחת
נתח שוק עצום בשטחי משרד מסחריים. אני רוצה לדבר על העתיד שלך עוד רגע. אבל הייתה שאלה קשה יחסית
שנשאלה כאן כבר מספר פעמים עכשיו, כלומר, יש נוף ואני סקרן
לדעת מה אתה חושב על ההשוואה. יש אנשים שמשווים אותך לתראנוס לאליזבת הולמס לרעיון הזה שהיתה לך סוג של
גישת 'זייף עד שתצליח'. מה אתה חושב על זה? אז שוב כשאתה מדבר עליי, אני יכול לעמוד בזה כשאהיה מוכן, אענה על הדברים שצריך, או לא. כאשר אתה מתייחס ל-WeWork כחברה מרמה.
או משווה אותה חברות שלא קיימות היום ולמעשה הן... ושוב אני לא רוצה להניח הנחות
לגבי דברים שאני לא יודע. אבל החברות כבר לא קיימות יותר. והן מטופלות בצורה מאוד ספציפית. עזוב אותי. אתה פוגע בעובדים
שבנו את החברה הזו, אתה פוגע היום בצוות ההנהלה שמנהל
אותה כיום. אתה פוגע במרסלו. אתה פוגע בוויוק. אתה פוגע בבארי סטרלינג,
שהוביל את הפייפ. WeWork היא חברה ציבורית.
בשווי של מיליארדים. יש לה טיקר שהוא We שאנחנו אוהבים. והיא ממוקמת כדי להיות מנצחת אמיתית. ואם אתה מתכוון לומר שזה בית קלפים
או שזו הונאה, זה פשוט שקר. עורכי הדין שלך היו ב-HBO,
שהכניסו אותך לך להיכנס סרט תיעודי. ואילצת אותם להוציא מילים מסוימות
שבעזרתן הם השוו אותך לדברים האלה. אז למרבה הצער כשניסינו... כמו שאמרתי, לא דיברתי, ואז ניסינו לעשות כמה תיקונים לאף אחד לא היה אכפת, וחבל.
אבל אנחנו חיים בעולם היום ואולי אתה מכיר אותו יותר ממני, לפעמים,
אלא אם כן אתה צריך להיות קצת יותר אגרסיבי, ואנשים שאין להם גישה לכספים, למעשה,
לא יכולים להיות. אף אחד מקשיב. אז המקום היחיד בו אנו מותחים את הגבול הוא
אם אתה מתכוון לומר הונאה או שאתה הולך להגיד משהו לא אמיתי ואתה הולך לשקר, אם זו לא האמת ובמקרה של HBO, כן, שאלנו אותם, אבל אני
באמת חושב שאנחנו צריכים לברך את HBO. הם.. זה לא כל כך נורא. אמרנו להם,
הסברנו להם. הם גם האמינו לנרטיב השקרי, וברגע שהם הבינו מה זה, הם היו אדיבים מאוד.
והם אכן עשו מה שביקשנו ואני מעריך את זה. ואני מקווה שבעתיד יותר אנשים יהיו מוכנים
פשוט להוציא את האמת החוצה. בואו נדבר רגע על עתידו של אדם ניומן.
מה אתה עושה? ובכן, הזכרנו את המשרד המשפחתי כמה פעמים. אז לפני שנתיים בעיצומו של כל העניין הזה,
היה בדיוק כשאנחנו הקמנו המשרד המשפחתי. וזה לא התחיל כפי שרצינו
, כי זה לא היה גדול. אבל למעשה לפעמים כשזמנים קשים,
אתה יוצר את הקשרים הטובים ביותר ואנחנו הרכבנו צוות ברמה עולמית, ואנחנו משקיעים בהון
סיכון בשלב מוקדם ומאוחר. אנו משקיעים בפרייבט אקוויטי, שווקים נזילים הקמנו כמה חברות, ובמהלך חצי השנה
האחרונה אנחנו די מתלהבים מקריפטו. קריפטו? קריפטו.
בדיוק שמענו מטים קוק, שגם מתלהב מקריפטו. מה אתה קונה? שמעתי שיש לו בעלות אישית
אבל לא מוכן לקחת את זה אתה יודע, הזכרת את השם טים קוק.
אני רק אגיד דבר אחד, רק שיעורים... ואני יודע שאנחנו מדברים
כבר על העתיד. אבל, הייתה לי הזדמנות לקיים איתו פגישה
לפני שנתיים וחצי. ובפגישה ההיא עם אחד המנכ"לים הגדולים
בעולם 75/90 דקות. מפגש ארוך מאוד. דיברתי כל כך הרבה במקום להקשיב. הייתי, לא היה לי שום היגיון. הייתה לי
הזדמנות לשבת מול אדם גדול כזה וללמוד והייתי עסוק בלדבר. שוב, זה היה המקום שבו הייתי באותו זמן.
הייתי במקום הנכון במובן הזה. ואם כן, קיוויתי שהוא יהיה כאן היום.
לא ידעתי שאני הולך , התכוונתי להתנצל בפניו ולומר לו שאם אי פעם תהיה לי הזדמנות
לדבר איתו שוב, אני אקשיב ואני מתנצל על היותי אידיוט אז.
אז זה לגבי טים. אממ... קריסטל קריפטו. אחד הדברים היפים שיש במשרד
משפחתי ועם מקור יחיד של הון. זה שאתה יכול לתקוף בעיה מכמה צדדים. אז הדרך שבה נכנסו לקריפטו,
ראשית, התחלנו בלהשקיע. אז בחרנו שלוש חברות
שחשבנו שהן באמת מעניינות והשקענו בשלושתן. אבל הן עוסקות
בדברים שונים בעולם הקריפטו ברגע שלמדנו מזה והתחלנו לתמוך בחברות האלה ועזרנו ככל שיכולנו, התחלנו
להסתכל על דברים שונים, במיוחד התרסה, ולפני חודש מצאנו
את הפרוטוקול שנקרא קלימה. וקלימה היא מזלג על עמוד פנס.
ומבלי שנתחיל להיות טכניים מידי כאשר אנשים בקריפטו, השתמש במילה
מזלג. ואני בדיוק לומד את כל זה בעצמי. כאשר אנשים בקריפטו משתמשים במילה מזלג. כוונתם היא שקבוצה של מהנדסים
התכנסה וכתבו פרוטוקול מסוים. ואז אתה יכול לבוא ולהעתיק את זה.
לקחת את זה ולבנות את זה בכיוון אחר. וזה מדהים, כי הכל קוד פתוח
וזה מאפשר לאנשים להיות מאוד יצירתיים וקלימה הוא פרוטוקול שלוקח קרדיט פחמן
וגורם לו לפרוש, ולמעשה שם אותם על השרשרת למה זה חשוב? קרדיטים של פחמן
וסביבה זה נושא ענק, כפי שאנו יודעים. אם אתה יכול לגרום לקרדיט פחמן לפרוש,
מה שאמור לקרות כי יש פחות היצע. מחיר הפחמן עולה. כשמחיר הפחמן עולה, קורים שני דברים מדהימים: אם אתה חקלאי ובבעלותך יער, אתה לא יודע.
יש לך שתי ברירות. כשאנשים רוצים למכור יער. זה בדרך כלל למגדלי בקר.
מגדלי בקר. אז אם אתה רוצה בשר, אתה צריך לכרות
הרבה מהיער. רק מספר בשבילך אנדרו כיום, 21 מיליון. סליחה
21 מיליון מגרשי פוטבול של יער שלם. הכוונה ליער
בן יותר מ-10 מיליון שנים. נכרתים מידי דקה. וכשאני התחלתי
להסתכל על זה, זה היה 9 בכל דקה. אז זה קורה מהר והם מוכרים
את זה למגדלי בקר האלה. אם מחיר הפחמן יעלה מספיק, כדאי להם לשמר את היער ולמכור את קרדיט הפחמן
הזה לתאגידים. אותו דבר לגבי תאגידים. כולם אומרים,
אנחנו הולכים להיות מאופסי פחמן. אנחנו הולכים להוריד את פליטת הפחמן. הדרך לעשות את זה היא על ידי
קניית אשראי פחמני. ככל שהאשראי הפחמני יהיה יקר יותר,
ככה יותר תאגידים יקבלו תמריץ להפחית את הפליטה שלהם או למצוא דרכים
אחרות. הם הולכים להיות חכמים יותר בעניין. אז קלימה היא דוגמה לקבוצה של אנשים
מאוד יצירתיים שהתכנסו, ויצרו פרוטוקול שגם יכול להרוויח כסף וגם לעשות
דברים נהדרים עבור הסביבה בו זמנית. זה נופל תחת התרסה.
ואלה פשוט זמנים מרגשים. האם אתה...
מצטער, זה היה טכני מידי. לא לא... כמה קל או קשה זה היה בשבילך
לעשות עסקים עם אנשים אחרים? כשאתה הולך אליהם, הם
אומרים, אדם ניומן בטלפון. הם רוצים לקבל את השיחה הזו? או שהם
אומרים, אני לא רוצה לקבל את השיחה הזו. אז, אתה יודע, בשלב מוקדם,
תהיתי לגבי זה בעצמי. אני חושב, שבגלל שמאוד נוח לי
לדבר על השיעורים. מאוד נוח לי לשתף מה עבד ולא עבד. יזמים מגיעים מהר יותר מאי פעם. הפגישה מתחילה בזה שאני אומר:
"כל מה שאתה רוצים לשאול" הם נכנסים ישר פנימה, בדיוק כמו שעשית היום
ואני משתף אותם בשיעורים אני אומר להם מה אני חושב שעשיתי טוב
ומה אני חושב שעשיתי לא טוב ואני נותן להם את העצות שאני יכול. אבל אז מהר מאוד, הם אומרים:
"אז איך בנית מותג? ואיך זה נהיה כל כך גדול,
ואיך מגייסים כסף?" ואנחנו נכנסים לכל הדברים האלה
ולמעשה אני מוצא עם יזמים. זה אחד הדברים האהובים עלי לעשות היום. אני לומד מהם כל כך הרבה, ואלה שמגיעים פתוחים ללמוד
מהשיעורים שלי ומהחרטות שלי, מפנימים את זה כל כך מהר. והם יכולים לצאת ולבנות את
הדברים הנהדרים האלה. אז הפייפליין שלנו מעולם לא היה גדול יותר ואנחנו מוגבלים כמה אנשים אנחנו יכולים... אתה קורא על עצמך?
אני לא אני לא, אתה לא. לא קראת את
הספרים או את הסרטים התיעודיים? אני לא. אבל כמה מהעובדים והקולגות
הטובים ביותר שלי מWeWork עובדים איתי עכשיו, או בעסקים החדשים
שהתחלנו או במשרד המשפחתי. וכשהם קוראים דברים שהם באמת
חושבים שהם שערורייתיים. הם מראים לי. אז, יש לי סוג של הבנה של מה קורה שם בחוץ. אנחנו חייבים לסיים. ג'ארד לטו. הוא הולך לשחק אותך בדרמת טלוויזיה.
אתה יודע את זה? הוא שם תותבות כדי באמת להיראות כמוני. אתה הולך לצפות בזה?
הוא אמר לי לא לצפות. הוא אמר לך לא לצפות?
הוא הציע שלא. כן. אז בילית איתו? רק פעם אחת.
והוא אמר לך לא לצפות בזה. הייתי קצת מאוכזב.. כשמישהו אמר לך
שאני הולך לשחק אותך ולא כדאי לך לצפות בזה.
אבל אתה יודע, אתה נוגע בנקודה אחרת. מה קרה בעולם שאנחנו יכולים לקחת אדם?
להיראות בדיוק כמוהם לשים תותבות, להכניס את
האישה והילדים שלהם בתכנית ואז לעשות תכנית בנרטיב, כלומר רק חלקנו חלק מזה,
כי מעולם לא דיברנו עליו מעולם לא דיברנו על הצד השונה,
הנרטיב החד צדדי אני אומר לך, שחלק מהדברים
הם עובדתית לא נכונים. ולמעשה לעשות על זה תכנית ולהרוויח מזה כסף אני חושב בזמנו, אסור היה לעשות את זה
ואני יודע אישי ציבור אתה יכול לעשות, אבל אם אתה משתמש בפנים שלהם,
משתמש בשמם ומספר סיפור שקרי הלוואי והיינו מסוגלים ליצור בידור שונה. יש הרבה אנשים שצפו בזה, אם יש
משהו שהיית רוצה שהם ידעו, מה זה יהיה? בחיים לפעמים אתה למעלה ולפעמים אתה למטה, אבל אם הגיע הזמן שאתה למטה אתה מבין את שזה רגע בזמן.
אבל אם אתה באמת יכול לחשוב על זה, אתה יכול ללמוד לקח ממנו,
ואתה יכול ליישם את השיעור הזה. זה יהפוך לחלק גדול מהמסע שלך,
זה יהפוך לדבר טוב, לא לטרגדיה כשאתה מרגיש בשפל, אני יודע שבכל העולם
עכשיו, יש הרבה אנשים שמרגישים בשפל ואני רק רוצה שתדעו, אני נשבע לך ואני יודע
ואומרים שלקחנו את כל הכסף. אני מבין הכל ואני לא אותו הדבר. היה רגע שבו חשבנו שהכל נעלם. וכשרבקה הסתכלה לי בעיניים,
ואמרה לי שאנחנו נהיה בסדר אם אתה יכול לקבל את האהובים שלך
ואת המשפחה שלך, ואת החברים שלך, דברים יסתדרו בעתיד, קחו הכל כלקח.
תיהנו מהמסע ותהיו נוכחים. אדם ניומן. תודה רבה שהצטרפת אלינו.
מעריך את זה. תודה. אני מעריך את זה.
תודה רבה רבה לך. ותודה לכולכם על שאלותיכם.
ועל שנשארתם איתנו. יש לנו יום ענק לפנינו. מייגן מארק תהיה
איתנו בשעה 14:00 עם מלודי הובסון. נתראה אז.
